החלטה בתיק ת"א 111-08

1.         לפניי בקשה להורות על צירופה של מניב ראשון בע"מ (להלן: " מניב") כנתבעת נוספת בתביעה דנן, זאת מכוח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות").

2.         זה המקום לציין שבקשה דומה לזו, נדונה כבר לפני המותב הקודם שדן התביעה (כב' הש' קינר). בהחלטתו המפורטת והממצה, ראה לנכון כב' הש' קינר לדחות את הבקשה. יחד עם זאת, הותיר פתח לעתור בבקשה חדשה לנוכח האפשרות לפגיעה בזכויות מניב כתוצאה ממתן צו לסילוק הצינור. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, במסגרתה אפשרה ערכאת הערעור להגיש את הבקשה דנן.

3.         לטענת מניב, יש לאפשר את צירופה כנתבעת נוספת הואיל והיא עלולה להיפגע מכל הכרעה שתינתן בתביעה דנן, העוסקת בהנחת קו ניקוז ראשי במקרקעי התובעים (המשיבים 1-2). בפרט עלולה היא להיפגע ממתן צו לסילוק צינור הניקוז, אם יינתן, הואיל והיא התאגיד העירוני המופקד על הפעלת קו הניקוז.

4.         התובעים התנגדו לבקשה.

            לטענתם, צירופה של מניב יסרבל את ההליך דנן. יתר על כן, מניב ידעה על ההליכים, אך בחרה להגיש את הבקשה דנן . לא זו אף זאת, במסגרת ההליכים התכנונים הרחיקה עצמה מניב מכל קשר לקו הניקוז.

5.         הנתבעות, משיבות 3-4 דנן, הצטרפו לטיעוניה של מניב. לשיטתן, צירופה של מניב מחוייב, שכן אם יינתן צו עשה, להוצאת צינור הניקוז, מניב היא שתיפגע בראש ובראשונה מסעד זה.

6.         תקנה 24 לתקנות מקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט אם להורות על צירופו של בעל דין להליך שלפניו.

7.         על השיקולים לצירופו של בעל דין להליך, מכוח תקנה 24, עמד השופט גרוניס באחת הפרשות שנדונו בבית המשפט העליון:

" בשאלה מיהו אדם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו.....; ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף (ראו, רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970)). בענייננו, קיים חשש שפסק הדין בתובענה הנדונה בבית משפט קמא יחייב גם את המבקשת, אף אם לא תהווה צד לו."

[רע"א  9572/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קורלנד, (ט.פ.) (2007) - ההדגש הוסף)]

8.         הדברים שנקבעו בעניין רע"א 9572/06 יפים לענייננו.

נחה דעתי שאכן קיים חשש של ממש שאם יתקבל הסעד לסילוק הצינור, כמבוקש בתביעה, עלול הדבר לפגוע פגיעה של ממש במניב. ממצא זה עולה מהצרופות לבקשה בקשר עם תכנית "הגל הגואה", שעניינה איגום מי נגר עילי לצורך החדרתם לאקוויפר. המבקשת הינה תאגיד עירוני שמופקד על נושאים אלה [ראו תצהירה של אינג' רוטמן שצורף כתמיכה לבקשת מניב]. ברי אפוא, שמניב ממלאת אחר המבחנים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון וברף הנדרש לשלב זה, לעניין היותה צד דרוש לתביעה.  

9.         אכן, דעתם של התובעים אינה נוחה מצירופה של מניב לתביעה דנן. חששם הוא שהדבר יביא לעיכוב ההליך. אינני מקבל טיעון זה. 

הכלל הוא שהמבחן לצירופו של בעל דין אינו מבחן תועלתו או נוחות של התובע, אלא שיקולי בית המשפט כמפורט לעיל [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 96].

יתר על כן, הצדדים ניהלו הליך גישור. התביעה מצויה עדיין בשלב קדם המשפט. גם במובן זה אין מניעה להורות על צירופה של מניב לתביעה דנן.

10.        לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נידחות.

11.        סוף דבר - הבקשה מתקבלת במלואה.  אני מורה על צירופה של מניב כנתבעת נוספת לתביעה. כתב הגנה מטעמה יוגש עד ליום 5.9.12. התובעים רשאים להגיש כתב תשובה עד ליום 10.10.12 בו יתייחסו לטענות מניב.

הגם שהבקשה נתקבלה, אינני רואה לנכון לחייב את התובעים בהוצאות זאת לנוכח הטרחה שתיגרם להם בגין הצורך בהגשת כתב תשובה כאמור לעיל.

ניתנה היום,  י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: